עונות: כל השנה
איזור: שפלת יהודה
אופי הטיול: קל, מונגש.
בתשלום: בתשלום
דרכי הגעה: סמוך לקיבוץ בית גוברין על כביש בית שמש – קריית גת.
ניתן לכתוב בוויז: "גן לאומי בית גוברין"
אל הטיול יצאתי עם שני חברים שלי מהתיכון זה לגמרי היה טיול נוסטלגי שאעלה בנו כל מיני זיכרונות וחוויות יחד שעברנו במשך השנים מכיתה ז' ועד כיתה יב'.
המסלול נגיש ומקסים ניתן לעשות אותו גם ברכב לכל תחנה יש חנייה עם הרכב שאפשר לעצור בה ולרדת.
הגן לאומי בין גוברין הוא גן מרשים מלא במבצרים, מערות, קולומבריום (שם גידלו יונים).
מערות מרשה ובית גוברין הוכרזו בשנת 2014 "אתר מורשת עולמית" ביחד עם אתרי מורשת עולמיים אחרים כמו: הפירמידות במצרים והטאג' מאהל בהודו ועוד...
מרשה:
מרשה הייתה עיר ומרכז כלכלי חשוב באותה תקופה, התגוררו בה צידונים ויוונים וגם מצרים ויהודים מעטים.
בתקופה ההלניסטית נבנתה העיר התחתית של מרשה ונבנו בה מערות רבות.
ב- 122 לפנה"ס כבש הורקנוס את העיר והחריב אותה.
מרשה חזרה לעצמה אבל כבר לא הייתה מרכז כלכלי כמו פעם אלא יישוב קטן. ונחרבה שובה לגמרי בשנת 40 לפנה"ס.
בית גוברין:
כשמרשה נחרבה מעמדה של בית גוברין עלה, בשנת 200 העניק ספטימיוס סוורוס את המעמד של עיר ושינה את שמה לאליותרופוליס (עיר בני החורין).
בית גוברין הייתה צומת דרכים חשובה, היו חמישה כבישים, אמפיתאטרון, היו אז שתי אמות מים גדולות שהובילו אליה מי מהרי יהודה.
מהו קולומבריום:
הוא מתקן לגידול יונים, קוראים לו קולומבריום בגלל המילה הלטינית "קולומבה", שהפירוש שלה הוא שובך יונים.
במערת הקולומבריום נחצבו מעל 2,000 כוכים ליונים.
את היונים נהגו לאכול וגם את ביצהן והשתמשו בהפרשות שלהן למעל דישון לשדות.
היונים גודלו גם בשביל טקסי הפולחן, במרשה היה זה עסק משגשג ורק במרשה עצמה לבד מצאו כ-85 מערות ואלפי כוכים בתוכן.
טיפים:
מותרת כניסה של כלבים למקום, עליהם להיות קשורים ברצועה ובמחסום פה, כניסת הכלבים לתוך המערות אסורה.
המקום מונגש: התנועה ברחבי המתחם היא ברכב. ליד כל אחד ממוקדי העניין שהונגשו קיימת חניה נגישה , בית שימוש נגיש וברזייה נגישה.
תהנו, תטיילו ותשמרו נקי!
Comments