כמה ימים: כ-5 ימים בערך, ניתן לחלק ליותר (במקרה של חמישה ימים היומיים הראשונים די אינטנסיביים.
רמת קושי: קשה, למטיבי לכת
לוגיסטיקה: יש להתארגן קודם על הטמנת מים.
השביל הזה הוא די ארוך ,חדש ומאתגר אבל בהחלט יפה.
טיילנו חבכר ואני, עשינו רק חלק מסובב רמון כ-שלושה ימים ממנו, המסלול היה בחלקו יפה וחלקו גם התבאסנו מההליכה בגלל שבילי הג'יפים הרבים והנוף כמובן חזר על עצמו (בכל זאת סובב מכתש), אך לכל נקודה היה את היופי שלה והיו לא מעט תצפיות יפות שעלינו אליהן, תסמכו עליי.
אמרו לנו שפספסנו את הימים היפים של המסלול, אני מכירה את חלק מהמקומות בהחלט מקומות יפים, נאלצנו לעשות רק שלושה מפני שזה הזמן שהיה לנו לטיול שהיה באופן די ספונטני.
יום ראשון: ממצפה רמון עד חניון לילה בורות לוץ- 32 ק"מ
יום שני: מחניון לילה בורות לוץ עד לחניון לילה מפער פיטם- 28 ק"מ.
יום שלישי: מחניון לילה מפער פיטם לחניון לילה נקרות 14.5 ק"מ.
יום רביעי: מחניון לילה נקרות מערב עד לחניון הלילה הר ארדון. 24 ק"מ.
יום חמישי: מחניון לילה הר ארדון למצפה רמון 24.5 ק"מ.
יום ראשון
ממצפה רמון עד חניון לילה בורות לוץ בערך כ- 32 ק"מ
בקצרה: הר גמל, נחל ניצנה ובור חמת, קרני רמון, הר רמון ובורות לוץ.
בהרחבה:
התחלנו את היום שלנו בהר גמל ,הר גמל קיבל את שמו מפני שנראה כמו גמל, ניתן לעלות לתצפית שלו ואז לרדת ממנה ולהמשיך במסלול.
יצאנו ממרכז המבקרים רמון על סימון שבילים ירוק וסימון של שביל ישראל, הלכנו על טיילת המכתש, הליכה ממש נוחה וקלילה.
משמאלכם ניתן לראות את הנוף המדהים אל המכתש! לאט לאט עוזבים את שפת המכתש וממשיכים על הסימון השחור לכיוון בית ספר שדה הר הנגב מגיעים לגדר בית ספר השדה ואז התחלנו לעלות ימינה עם סימון שבילים אדום הלכנו עד שהגענו לסימון כחול שחוזר לשפת המכתש.
לאחר כמה דקות הגענו לחורשה של קקל, תוכלו לראות גם ממולכם טיפה יותר רחוק את מצפה הכוכבים. מהתצפית ממשיך השביל על שפת המכתש, חוצה כעבור כקילומטר סימון שבילים אדום (מעלה רמון) ונכנס לערוץ נחל חמת , כאן בערוץ טיפה התברברנו ולא מצאנו את הדרך.
בסופו של דבר התחברנו בחזרה לשביל וראינו מתמרות של הבדואיים שהיו מאוד יפות, המשכנו ללכת בשביל עוד טיפה עד שהגענו לבור חמת, בור עתיק מימי בית ראשון שכרגע מלא 22.12.19.
משם אנחנו החלטנו לא להמשיך עוד בשביל ולתפוס טרמפ עד לחניון הלילה של בורות לוץ.
למי שממשיך מבור חמת ברגל, עולים על סימון השבילים הסגול של שביל סובב מכתש רמון והולכים במקביל לכביש עד שמגיעים לעיקול שם השביל יורד בסימון סגול שחור לתוך נחל ניצנה והולכים כקילומטר עד לחניון הלילה- חניון ניצנה.
מהחניון עלים עם הסימון הסגול, השביל חדש לכן קצת יותר קשה ללכת בו והתוואי שטח עוד לא הכי ברור. לאחר כ-4 קילומטר בערך רואים כביש מדרום מצד שמאל, הולכים במקביל לכביש עד שרואים סימון שבילים אדום,השביל פונה שמאלה ודרומה ואנחנו מגיעים לנקודת חציית הכביש, אחרי שחוצים את הכביש מתחברים לסימון שבילים ירוק שחוצה את נחל ניצנה וממשיך לכיוון המכתש.
מגיעים למפגש סימון שבילים ירוק וכחול, אנחנו ממשיכים על הסימון הכחול.
כעבור כקילומטר וחצי השביל מגיע אל שפת המכתש, עולים על סימון שבילים אדום ומתחילים לצעוד מערבה על שפת המכתש. פונים אחרי תצפית קרני רמון ימינה על סימון שבילים שחור. השביל ממשיך עד להר רמון שם עולים שוב על סימון שבילים אדום והולכים עד לחניון (גם הסימון הסגול מוביל לחינון, הסימון האדום יותר נוח). הולכים על סימון שבילים אדום ופוגשים את הכביש 171 פונים שמאלה ומערבה וממשיכים במקביל אליו עד לפניה לסימון שבילים ירוק השביל מיועד להולכי רגל.
הולכים על הסימון הירוק מימין הבורות על שמם החניון.
ניתן גם פשוט להמשיך בשביל מקרני רמון על שפת המכתש עד לחניון מצפה ערוד (לא הייתי שם לכן לא יכולה להמליץ) אך ע"פ מה שקראתי אין שם מים לכן מומלץ ללכת לחניון לילה בורות לוץ.
יום השני:
מחניון לילה בורות לוץ עד לחניון לילה מפער פיטם 28 ק"מ.
בקצרה: מצפה ערוד הר עידו, הר עודד מפער פיטם.
בהרחבה: יצאנו מחניון הלילה כמו שהגענו אליו על סימון שבילים ירוק עד לכביש 171. הלכנו על הכביש עד שמתחברים לסימון שבילים סגול, אפשר ללכת בסימון שבילים האדום עד שמגיעים להר רמון . (אנחנו בחרנו ללכת בשביל האדום).
מהר רמון ירדנו בסימון שבילים אדום, השביל יורד לערוץ ועולה בחזרה אל שפת המכתש, שם התחברנו לסימון שבילים סגול שיורד למצפה ערוד,
במצפה תבליט סלע של הנוף, שמסביר מה רואים מהמצפה.
מהמצפה ממשיכים כקילומטר ווחצי בסימון שבילים ככחול בדרך גיפים מגיעים לצומת וי כחול – שחור ומייד אחריו יש צומת וי נוספת שם לסימון סגול שעולה על רמה רחבה ממנה אפשר לראות את המכתש ובצידו השני את קרני רמון ואת השביל של היום לפני.
אחרי 2.5 קילומטר של הליכה על הרמה הגענו לחיבור שבילים עם שביל אדום שיורד בתלילות.
השביל יורד לערוץ ואז עולה בחזרה בסכין עד הר עידו .
ממליצה לעלות לתצפית, תצפית שבה יש הרבה רוג'ומים שהשאירו מטיילים, בכל מיני גדלים וצורות. יש תצפית מאוד יפה. יורדים חזרה לאחר מכן באותו השביל, דרומה על השביל האדום עד למפגש עם הנחל המרכזי וסימון שבילים כחול דרך ג'יפים רחבה כזאת.
*ניתן להמשיך מעט ולסיים בחניון לילה עידו.
אנחנו המשכנו עוד בנחל ערוד על דרך גיפים ואז אחרי כקילומטר מתפצל הסימון ומתחברים לסגול משמאל.
חוצים את הנחל לגדה הנגדית והולכים במישור נוח וקליל.
מקדימה ניתן לראות את הר עודד. השביל הסגול מטפס דרך נחל עודד לאוכף ממש יפה. מהאוכף יורדים אל תוך ערוץ, מגיעים למפגש נחלים ברור שם אפשר לפנות צפונה לגב עודד, אנחנו הלכנו לראות מה המצב בגב עודד וכשהגענו הוא לא היה מלא לצערינו.
הגב מתמלא אחרי גשמים ואז מתייבש.
חזרנו בחזרה לפיצול והמשכנו בערוץ השביל מתחיל לטפס ולהיות יותר תלול בסוף העלייה מגיעים לתצפית שממנה רואים את הר הנגב הדרומי, אנחנו הגענו לקראת השקיעה לשם.
המשכנו על צלע ההר עד שמגיעים לשביל שיורד אל תוך ערוץ ומשם ממשיכים בערוץ עוד כ3 קילומטרים עד לחניון הלילה מפער פיטם .
יום שלישי:
מחניון לילה מפער פיטם לחניון לילה נקרות 14.5 ק"מ
יצאנו יחסית מאוחר מחניון הלילה מפער פיטם מפני שידענו שמצפה לנו יום הרבה יותר קל משאר הימים. הלכנו על סימון שבילים סגול כ200 מטר עד למפגש עם סימון אדום פנינו שמאלה על סימון שבילים אדום אדום, הדרך גם הייתה דרך ג'יפית נוחה כזאת וקצת משעממת. אחרי קילומטר וחצי מגיעים למפער פיטם, מגיעים לצומת וי אדום – סגול ופונים ימינה לסימון שבילים סגול .
ממולכם ניתן לראות הר פיטם שנראה כמו פיטם של אתרוג.
השביל הסגול עולה באופן מתון ואז קצת יותר תלול לתצפית בתצפית אף יש סימון שבילים שקוף, התצפית הייתה התצפית הכי יפה שראינו לאורן כל המסלול לדעתי, היה שם כל כך יפה! התצפית על כל המכתש וסביבתו. שם עשינו הפסקה לארוחת בוקר, ואני התעטפתי בחזרה בכמה שכבות מפני שהיה מאוד קר והייתה רוח חזקה.
ירדנו מהתצפית בירידה תלולה מאוד , קצת שוברת ברכיים.
הלכנו במישור עד למעין גבעות צור, השביל מטפס עליהן ואז יורד אל שן רמון. הלכנו במישור ועברנו מדרום לשן רמון, עד שהתחברנו לסימון שבילים אדום ושביל ישראל.
המשכנו עם הסימון האדום עד לכביש 40, במפגש עם הכביש מתחלף הסימון לסימון שבילים שחור שהולך במקביל לכביש דרומה באזור גבעות קטנות. השביל מגיע אל חניון הלילה נקרות .
החניון ממוקם ממש על נחל נקרות באזור מוגן מהרוח קיימת גישה נוחה לכביש.
אנחנו סיימנו את היום שלנו בכביש 40 משם הלכנו לגב ילק שלא רחוק משם וסיימנו את הטיול מפני שהיינו קצרים בזמן.
יום רביעי:
מחניון לילה נקרות מערב עד לחניון הלילה הר ארדון. (24 ק"מ)
בקצרה: הר סהרונים, קניון של נחל נקרות, חולות צבעוניים טיפוס להר ארדון.
בהרחבה:
יוצאים מחניון לילה נחל נקרות לכיוון הכביש ופונים ימינה על סימון שבילים סגול והולכים במקביל לכביש בתוך נחל נקרות. אחרי כקילומטר וחצי עוברים במעביר מים גדול מתחת לכביש 40. מתחברים לסימון אדום וממשיכים עליו בנחל נקרות, ההליכה בשביל ג'יפים. אחרי בערך - 3 קילומטרים מתחברים לדרך ג'יפים בסימון שבילים שחור זהו “ציר הנפט”. פונים שמאלה וצפונה.
עולים ויורדים דרך מפער מרפק אל תוך המכתש. חוצים את נחל מרפק ולאחר מכאן פונים ימינה להר סהרונים על סימון שבילים ירוק ושביל ישראל. הולכים על הר סהרונים עד שמגיעים לוי פונים ימינה, לסימון שבילים שחור. השביל יורד מהר סהרונים לנחל נקרות שהופך לקניון.
השביל השחור מביא אותנו לתחתית הנחל שם הוא נפגש עם סימון שבילים כחול.
אנחנו פונים ימינה וממשיכים על שביל ישראל אל תוך פרסת נקרות, לאחר הקניון הצר הנחל נפתח למפגש נחלים רחב. בצומת וי פונים שמאלה לסימון שבילים ירוק.
בצומת וי פונים שמאלה לסימון שבילים ירוק שמתחלף לסימון אדום. הסימון מתעקל ויורד לחאן סהרונים, סמוך לחאן סהרונים נמצא עין סהרונים (שיכול מאוד להיות שיש בו מים). ממשיכים עם הסימון שבילים הכחול. השביל מתחבר לנחל רמון וכעבור כ3 קילומטר מגיע לחאן בארות. בחאן יש הכל, מקלחות, שרותיים,מים, נקודת פינוי זבל,אוהלים בתשלום, תחנת מידע...
יוצאים מחאן בארות מזרחה על סימון שבילים ירוק. השביל נפגש עם דרך ג’יפים רחבה. ממשיכים לסימון שבילים שחור עוד כקילומטר וחצי עד שהשביל יורד מרמת סהרונים לעין ארדון. השביל מתחלף לסימון שבילים כחול שממשיך בעליה לכיוון גבעת חרוט גבעת חרוט היא גבעת חול וחרסית, מומלץ מאוד להניח את התיק מאחור ולטפס לתצפית מזרח המכתש ובקעת ארדון. (עולים ויורדים באותו השביל). ההליכה אל ההר והנוף משם מרשים.
בתחתית ההר מתפצל סימון שבילים ירוק – יש אפשרות להקיף את ההר ישר אל חניון הלילה.
אם הגעתם לכאן בחושך מומלץ לוותר על הטיפוס.
אחרי כ3 קילומטר מגבעת חרוט השביל יורד אל ערוץ חולי ומתחיל לטפס אל הר ארדון. הטיפוס תלול ומאתגר אבל קצר. העליה מסתיימת בבמה רחבה והתצפית פשוט יפה! השביל הולך על שפת המכתש יורדים משפת המכתש על סימון שבילים הכחול עד לצומת וי, שם הופכת הירידה התלולה לירידה מתונה יותר, פונים ימינה לסימון שבילים שחור שיורד עד לחניון הלילה הר ארדון. בחניון יש מחסות ושרותים סביבתים.
יום חמישי:
מחניון לילה הר ארדון למצפה רמון (24.5 ק"מ)
בקצרה: חוצים את בקעת מחמל, מטפסים אל מצד מחמל, הליכה על שפת המכתש , תצפית געש, והגעה למצפה רמון.
בהרחבה:
יוצאים מחניון לילה הר ארדון על דרך ג’יפים בסימון שבילים ירוק, אחרי כ2 קילומטרים פונים ימינה לסימון שבילים שחור שיורד וחוצה את הנחל. זאת היא דרך הבשמים . הסימון השחור מתחלף בסימון שבילים כחול שהולך למעלה מחמל. הסימון מתחלף לסימון שבילים ירוק והשביל מתחיל לטפס על המצלעות הצפוניות של המכתש. העליה תלולה אך קצרה (200 מטר גובה) השביל מתעקל אל שפת המכתש. הישר אל מצד מחמל.
יוצאים מהמצד על הסימון הירוק עד למפגש עם דרך ג’יפים רחבה וסימון שבילים שחור, פונים שמאלה לסימון השחור.
מכאן ממשיכים על הסימון שבילים השחור ועל שביל ישראל על דרך ג’יפים רחבה כ17 קילומטרים עד למצפה רמון.
טיפים:
1. לא בכל החניונים יש מקום למילוי מים, לכן יש להתארגן על הטמנות מים לפני. אפילו לעשות השוואות מחירים בינהם.
יש אפשרות לסחוב פחות מים ולהסתמך על בארות (לא ממליצה- אם כן תביאו כלור) ועל באר עודד כמקור מים (כשטיילנו הוא לא היה מלא, כמו רוב הזמן). 2.לארוז רק את הציוד שצריך, אל תשכחו שבסופו של דבר אתם מטיילים עם כל הציוד על הגב.
3.להגיע מלאי מוטיבציה.
4.להביא משהו מתוק שאחרי עליו יעשה קצת הרגשה טובה ומשמחת יותר!
מקווה שאהבתם את סיפור הדרך ותצאו לטייל!
Comments